להרבה זמן שלא כתבתי
----------------------
שלום קורי,
היה מעניין לקרוא את מה שכתבת.
אתה כותב יפה - להלן התיקונים:
להרבה זמן שלא כתבתי
שלום חברים, הייתי עסוק בעבודה שלי בשבועות שעברו. באמת, אני מאוד מאוד עייף רוב הימים. היה יום אחד שבו עבדתי עד 3 בבוקר במשרד. מטורף מאוד!
לפעמים אני חולם על היופי הישראלי, ואיך שאני רוצה לגור שם יום אחד. כל פעם שאני מדבר בעברית או רואה איזו סידרה ישראלית, אני מרגיש יותר קרוב לארץ ישראל. יש לי חברים שם ששואלים אותי.: למה אתה רוצה לגור שם? זה גורם לי לחשוב יותר בזהירות על הענייןזה. ואבל אני חושב שיש הרבה סיבות!
קודם כל, אני חושב שזה משהו שקשור לקהילה יהודית, אני חושב שלא ממש קלטתי את זה עד שעברתי לעיר הזאת, איפה שאין קהילה כזאת (עיר שאין בה קהילה כזאת). לא ממש הערכתי את זה לפניקודם, כשהייתי בעיר שיקגו איפה יש, שיש בה קהילה מאוד גדולה. כשאתה רחוק מהמשפחה שלך, אתה צריך איזה סוג של קהילה לשרת כמו משפחה בשבילך. או לפחות בשבילי, אני מרגיש שכל יהודי שאני מכיר אותו הוא חבר שלי, או עוד משהו יותר מזה - אח. זה לא פלא שרק אחרי כמה דקות לפעמים, כשאתה מכיר עוד אחד דובר עברית, אתם יכולים לכנות אחד לשניזה את זה "אחי". גם תהיתי, אפשר לכנות לאישה "אחותי"? בבקשה תענוה.
שנית, אני אוהב את התרבות בישראל. כל ישראלי שאני מכיר פה נשבע אותי לי שישראל היא מקום נחמד מאוד ושונה מפה. אחד הדברים שאני מתגעגע אליו עכשיו (ביחס לעיר שיקגו) זה שזה מאוד מאוד קשה פה להכיר חברים חדשים. פה זו עיר שמרנית. חוץ מאם אתה מבין אנשים שנולדו פהאם לא נולדת כאן, זה אי אפשר / לא תצליח / לא תוכל / זה בלתי אפשרי להכיר חברים חדשים. זה יש בדיחה על העיר הזאת - שכשמישהו שואל אותך, "לאן הלכת כדי ללמודאיפה למדת?" הם מתכוונים את לבית הספר התיכון, לא הלאוניברסיטה. זה בגלל שכל כך הרבה אנשים פה נולדו פה ורק מתענייניםומתעיינים רק באנשים אחרים שנולדו פה. הם לא מקבלים אנשים כמוני, אני פשוט מנסה למיטב היכולת שלי להסתדר כמיטב יכולתי
כתום - תיקון
סגול - משפט שלך שהוא בסדר, אבל הצעתי לו ניסוח חלופי בתכלת
תכלת - ניסוח חלופי
מקווה שהעניינים יסתדרו בעיר החדשה!