איך הרגשתי
בלילה (אני)* קמתי בשעה חמש לפנות בוקר, לשירותים. שמעתי שבחוץ ירד גשם חזק והייתי שמחה שאחרי כל האובך שהיה לפני חודש, כל העצים יהיו נקיים. המשכתי לישון (אני אוהבת לישון כשיורד גשם, הוא זה מרגיע אותי). קמתי שוב בשעה שמונה באי-רצון כדי ללכת לעבודה. היה קריר בבית, בחוץ הייתה רוח חזקה. (אני) קיוויתי שהזקנה שהאישה המבוגרת**, ש(אני)הייתי צריכה ללכת אליה, תתקשר אליי ותגיד כדי שלא אבוא. אבל לא, הלכתי לעבודה, לבשתי בגדים די חמים. באתי, נתתי לה את ארוחת הבוקר שלה וקיוויתי שלא נלך לטייל. אבל הלכנו. היה לי קצת קשה, כי השמש הופיעה בשמים והתחיל להיות חם. כשסיימנו לטייל וחזרנו לדירה שלה, הרגשתי עייפות. באחת-עשרה ועשרים (דקות) הלכתי הביתה. בדרך התקשרתי לאימי. הייתי שמחתי גם לשמוע את הקול של אחי. דיברתי עם אימי על הכול, סיימנו כאשר (אני) הייתי כבר בבית. אימי אמרה שהיא מתגעגעת אליי מאוד וחולמת עליי הרבה פעמים. גם אני מתגעגעת אליה ואל האחים והחברים שלי, אבל אין מה לעשות.אחרי שבאתי הביתה, הייתי כל כך עייפה, שאיזשהו ובמשך זמן מה, פשוט שכבתי על המיטה. אחר-כך אכלתי ומצב הרוח שלי היה טוב יותר. הסתכלתי צפיתי קצת בטלוויזיה והחלטתי שעכשיו צריך לעשות עבודה. נכנסתי לאינטרנט, קראתי על ספרי לימוד ועל רמות בשפות. שאלתי אם אני צריכה להשתמש בספר לימוד ברמה שלי. ענו לי שלא. זה טוב, כי אין לי עוד ספרי לימוד. רשמתי את המטרות שלי בטבלה. עכשיו יש לי הרבה על מה לעבוד ומה ללמוד. יש לי בעיה עם זמן, כי חוץ מהלימודים אני גם צריכה לעבוד ולעשות עבודת בית. בקיצור, יש לי מתח גדול***. עכשיו אני רוצה לישון, אבל צריכה ללמוד, לשטוף כלים, לשטוף את הריצפה ולהכין ארוחת צהריים. אין לי כוחות בשביל כל זה.
* בזמן עבר נהוג להשמיט את כינוי הגוף.
** המילה זקנה נכונה,אבל בהקשר הזה משתמשים ב"אישה מבוגרת" - זה יותר מכובד.
*** אני מניחה שהתכוונת לומר שיש עלייך עול גדול מכיוון שיש לך הרבה דברים לעשות
בהצלחה!
את יודעת עברית ברמה ממש טובה.
איך הרגשתי
בלילה אני קמתי בשעה חמש לשירותים. שמעתי שבחוץ יורד גשם חזק והייתי ושמחתי שאחרי כל האובך שהיה לפני חודש, כל העצים יהיו נקיים. המשכתי לישון (אני אוהבת לישון כשיורד גשם, כי הוא מרגיע אותי). קמתי שוב בשעה שמונה בחוסר-רצון כדי ללכת לעבודה. היה קריר בבית, ובחוץ הייתה רוח חזקה. אני קיוויתי שהאישה הזקנה שאני הייתי צריכה ללכת אליה תתקשר אליי ותגיד כדי לי שלא אבוא לא לבוא. אבל זה לא קרה, אז הלכתי לעבודה. לבשתי בגדים די חמים. הגעתי אליה ונתתי לה את ארוחת הבוקר שלה ולמרות שקיוויתי שלא נלך לטייל, כן הלכנו. היה לי קצת קשה, כי השמש הופיעה בשמים והתחיל להיות חם. כשסיימנו לטייל וחזרנו לדירה שלה, הרגשתי עייפות. באחת-עשרה ועשרים דקות הלכתי הביתה. בדרך התקשרתי לאמא שלי, אחי גם היה איתה הייתי ושמחתי גם לשמוע את הקול של שלו. דיברתי עם אימי על הכל, וסיימנו לדבר כאשר אני הייתי כבר בבית. היא אמרה לי שהיא מתגעגעת אליי מאוד וחולמת עליי הרבה פעמים. גם אני מתגעגעת אליה ואל אחים וחברים שלי, אבל אין מה לעשות. אחרי שבאתי שהגעתי הביתה, הייתי כל כך עייפה,שאיזשהו שלמשך כמה זמן פשוט שכבתי על המיטה. אחר-כך אכלתי ומצב הרוח שלי היה טוב יותר השתפר. הסתכלתי צפיתי קצת בטלוויזיה והחלטתי שעכשיו צריך לעשות להתחיל לעבוד. נכנסתי לאינטרנט, קראתי על ספרי לימוד ועל רמות בספות בשפות. שאלתי אם אני צריכה להשתמש בספר לימוד ברמה שלי. ענו לי שלא. זה טוב, כי אין לי עוד ספרי לימוד. רשמתי את המטרות שלי בטבלה. עכשיו יש לי הרבה על מה לעבוד ומה ללמוד. יש לי בעיה עם של זמן, כי חוץ מהלימודים אני גם צריכה לעבוד ולעשות עבודות בבית. בקיצור, יש לי הרבה מתח גדול (אפשר גם לומר שאני מצויה במתח רב). אני עכשיו רוצה לישון, אבל צריכה ללמוד, לשטוף כלים, לשטוף את הריצפה ולהכין ארוחת צהריים. אין לי כוחות בשביל כל זה.
