על המטבח הישראלי ועל מסעדות.
כשהגעתי לישראל, רציתי להכיר את המטבח הישראלי. בעלי לקח הוביל אותי למסעדות ולבתי קפה, טעמתי חומוס, פלאפל, סביח, בורקסים ועוד ועוד... הכול זה מצא חן בעיניי מאוד, אף פעם לא טעמתי משהו דומה ברוסיה, אף על פי שבמטבח הרוסי יש המון תבשילים טעימים. אז התחלתי להתרגל לאוכל החדש. בהתחלה התגעגעתי למזון רוסי, אבל גיליתי שבישראל יש חנויות רוסיות, שבהן אפשר למצוא למשל, טבורוג, גרינים או את הדובשניות האהובות שלי. הייתי גם מופתעת שאפילו בחנויות ישראליות מוכרים מזונות כמו כוסמת, כי תמיד חשבתי שאוכלים אותה רק ברוסיה. בבית אני בדרך כלל מכינה תשבילים מהמטבח הרוסי או האירופי, ואילו תשבילים ישראליים אני מעדיפה לאכול במסעדות. אבל לפעמים אני מרגישה אכזבה שם. אף פעם לא פגשתי סלט טעים במסעדה... אני מאוד אוהבת סלטים ומזמינה אותם כל הזמן, אבל יש לי הרגשה שהטבחים, שמכינים את הסלטים, לא משתדלים בכלל, פשוט לוקחים מה שיש להם וזורקים על צלחת. על בשר ודגים אני לא יכולה להגיד שום דבר רע, הם תמיד נהדרים*. אני עדיין לא מבינה, למי הם מכינים את כל המנות הענקיות האלה - שני אנשים יכולים בקלות לשבוע ממנה אחת במסעדה. אני כבר לא אומרת על סלטים שונים בצלחות קטנות, שמביאים לפני הארוחה... גם יש לי בעיה עם קינוחים - הם כמעט תמיד משוקולד! ואני לא אוהבת שוקולד, לכן אין לי מה לבחור. בכל זאת, אני אוהבת את המטבח הישראלי ותמיד הולכת למסעדות עם בעלי בשימחה.
* יותר מתאים לומר טעימים
