באופן סובייקטיבי לחלוטין, אני חושבת שזה לא דבר טוב כי זה מגיע בעיניי מתודעה של השרדות, מחיים במצב ביטחוני רעוע, חוסר בטחון קיומי. במצב כזה נוצרת דחיפות פנימית, תודעה פנימית של לחץ מתמיד, ורוצים להשיג הכל מהר ועכשיו - כך שהתודעה ההישרדותית למעשה מתרחבת, ונהפכת למנטליות שהיא ה'חוצפה הישראלית' בעיניי. היא יכולה להיות גם טובה, אם היא מאוזנת ומבוטאת במינון מסויים, ואז אפשר לכנות אותה נחישות, שהיא דרך נעימה ולא פוגענית. אני לא חושבת שיש הצדקה לפגוע באדם אחר, רק כי המנטליות הישראלית היא כזו. הזלזול, האלימות (לאו דווקא פיזית), הגסות והאנוכיות המתלווים ל'חוצפה הישראלית' לא מהווים דוגמא לדעתי למנטליות הישראלית. למנטליות הישראלית יש גם צד עדין יותר, שהוא חצוף בדרכו וזו לדעתי, ה'חוצפה הישראלית' הראויה יותר - אפשר אולי לכנות זאת בפשטות סחבקיות. החום האנושי הזה שמיוחד לישראל, בהחלט חצוף בסטנדרטים לא ישראליים, אבל כל כך אנושי ומדהים. 

אבל האם צריך למשל, להיות מנומס?

וכאן, אני חושבת, נכנס גם הרובד הסוציולוגי. התשובה הבסיסית תהיה שצריך להיות מנומס כי זה דבר מוסרי, ונכון, וראוי. כי אנחנו חיים בחברה שאלו הציפיות, להיות מנומס לאדם אחר כדי להפגין כבוד, וחיבה, ולציית למוסכמות החברתיות. צריך להיות מנומס כי צריך להיות בקשר חברתי עם אנשים אחרים, וזו הדרך המקובלת.

זהו הגבול הדק, הייתי אומרת, בין צריך לאמור. האם צריך להיות מנומסים או אמורים להיות מנומסים? כלומר - האם חייבים להפגין נימוס, ואין מנוס מכך, או שמאחר ומדובר במוסכמה חברתית, אמורים להיות מנומסים, כי ככה מצופה מאתנו, על בסיס מוסכמות חברתיות, אך אם לא נהיה מנומסים, לא יקרה לנו דבר (בשונה ממה שיקרה אם לא נאכל)? 

לכן אני חושבת, שקשה לענות על השאלה שלך, ולמעשה אין לה תשובה אחת ברורה. 

אכן - חפרתי :) 

אני חושבת שהשאלה דורשת, בין השאר, להתבונן באופן ביקורתי. למשל, מבחינה פילוסופית וסוציולוגית - נוסף על הבחינה הלשונית. 

קודם כל לשונית: לדעתי חשוב להסתכל רגע על משמעות שתי המילים 'צריך' ו'אמור' בפני עצמן.

המילה צריך מגיעה מהשורש צ.ר.ך, במשמעות:

1. זקוק ל⁻; 

2. נחוץ; הכרחי;

3. חייב; מוכרח.

המילה אמור מגיעה מהשורש א.מ.ר, במשמעות: 

1.מיועד, מתוכנן להיות על⁻פי התכנית או על⁻פי המקובל או הצפוי;

2. מתאים או מיועד לביצוע פעולה מסוימת;

3.מְבֻטַּא במילים, בקול רם. 

אז אני מסכימה איתך, מיכאל - אם מישהו צריך לעשות משהו, אין לו ברירה אלא לבצע את הפעולה, כי מדובר במשהו בסיסי, בהישרדות, בקיום.

כאן, לעניות דעתי, זה נכנס (בין השאר) לרובד הפילוסופי. מה צריך לעשות? ברור שצריך למשל לשתות, לאכול, לישון.