שירותים מנצנצים הם סימן של חיים בזבוזים לפני כמה שנים קראתי המשפט הזה באתר ינטרנט. זה לא ממש אדיב להגיד – יש אנשים ששמחים לנקות את הבית שלהם, וזה לא העיניין שלנו. אבל, אני ממש לא אוהבת ניקיון ביתי, ולאז אני חושבת שהמשפט הזה מצחיק. למי יש זמן לנקות את השירותים כל יום? יש חמון דברים שאני מעדיפה לעושת. חבל שאמא שלי לא מסכימה איתי על זה. לדעתה, ניקיון וסידור הבית זה חשוב מאוד. כשהייתי קטנה, היא סידרה כל יום. אחרי שהיא שנתה את העבודה שלה היא עסוקה מדי לעשות את זה כל יום, אבל אני מרגישה שהיא מצטערת. היא ממשיכה לומר שהבית לא מסודר (הבית מושלם לדעתי, הוא בית ולא חנות רהיטים, אנשים גרים כאן, איך הוא יכול להיות בסדר כל ה זמן?). היא מכריזה שאני ואחי נודניקים. אנחנו לא נודניקים (בסדר, אולי אנחנו קצת נודניקים. צקת). אני רק בטוחה שמוח חופשי לא צריך חדר מסודר. אבל אני לא יכולה לומר את זה מול אמא שלי, כי היא מתכעסת. עכשיו החלטנו – סליחה, רציתי להגיד: אמא שלי החליטה – שיום שבת הוא יום לסדר את הבית. לאז ביוֹמ שבת בבוקר אנחנו שונים את השמיכות, שואבים את כל חדרים בבית, ממלאים את מכונת הכביסה, וכל זה. זה התקופה הכי משעממת של השבוע. לפני ארוחת הצהריים של יום שבת, הבית נקי ומנצנץ. אחרי ארוחת הצהריים, המטבח עוד פעם מלוכלך. זה רגיל, אנחנו גרים כאן, אנחנו משתמשים בכלים, בסירים, בכוסים. אחר כך, אני הולכת לחדר השינה שלי, ואחר חמשה עשר דקות הוא כבר לא מסודר. אני אומרת שלסדר זה בזבוז הזמן, אמא שלי עונה שאני נודניקית לא נורמלי, והסיפור מתחילה עוד פעם. (זה לא באמת כזה בבית שלנו. להאמין לי)