משפחתי וחיות אחרות אם אתם לא יודעם, “משפחתי וחיות אחרות“ היא כותרת של ספר מסופר אנגלית ג’רלד דארל. בספר הזה, דארל מספר חיי משפחתו באי קוורפו שביוון. הוא גר שם עם אמא שלו והאחים שלו (עכשיו אני לא זוכרת כמה אחים היו לו, אני חושבת אח אחד ואחות אחת אבל אני לא בטוח.) אני עדיין לא קראתי את הספר (קניתי אותו לפני כמה שנים, אבל תמיד קראתי ספרים אחרים), אבל תמיד אהבתי את הכותרת שלו. אני חושבת שהיא מתאימה גם את המשפחה שלי. אמא שלי היא אישה פרטית מאוד, אז אני לא רוצה לספר את העיניינים של המשפחה, כי היא לא היתה אוהבת את זה. אבל תאמינו לי, יש לי כמה סיפורים מצחיקים על יחס ביננו ובין החיות... דוגמא: כשאחי היה קטן, החיה אהובה עליו היתה... עכבישים. איזה כיף, נכון? הוא תמיד חיפש אותם, לקח אותם והביא אותם הביתה. בטח, זה היה אסור לו, אבל הוא המשיך לעשות את זה. כל פעם היתה הפתעה מרגשת! אז אני למדתי מוקדם מאוד לא לפחד מהעכבישים... טוב ,כשהם גדולים אני כן מפחדת. אבל בדרך כלל אני לא מפריעה אותם והם לא מפריעים אותי. עכשיו אח שלי שונה ומעדיף את הציפורים. במיוחד, הוא אוהב תרנגולות. יש לנו ארבעה תרנגולות ויונה אחת. הן כמו חיות מחמדות (אבל אנחנו אוכלים את הביצות של התרנגולות. הן טעימות). אני ממש שמחה, כי – עם כל הכבוד לעכבישים – הציפורים יותר נחמדות. ואי אפשר למצוא אותן במיטה.