על החיבורים שלע המורה שלי ביקשה ממני לכתוב חיבור על היום הראשון בארץ. זכרתי שכתבתי חיבור כזה באולפן אלייף. חיפשתי, חיפשתי ומצאתי הרבה חיבורים על נושאים שונים. עכשיו אני רואה את הדברים יותר לעומק וצחקתי מכל הלב. למשל החיבור "מיהו ישראלי". כתבתי שכל הישראלים שמחים ואופטימיים. למשה כך נראה לי אחרי אקלים קשוח של מקום איפה גרתי לפני ישראל. עכשיו התבוננתי לעומק. כולם אנשים שונים. אבל לקרוא את  החיבורים שלי מצחיק. כמה שהייתי תמימה

בקצרה על עצמי למרות שאני גאונית ומושלמת ביקורת עצמית הינה גם כן צד חזק אצלי

אני חושבת כאשר אהיה סבתא זקנה, יהיה לי כלב קטנצ'יק. לא שאני אוהבת כלבים. אני יותר אוהבת חתולים. אבל אי אפשר לטייל עם חתול על יד הים.

למה אני לומדת עברית אנחנו עלינו לישראל בשנה שעברה אנחנו באמת לחיות עליד הים.((: והשגנו זה כולם במשפחה שלנו התמודדו עם מכשול השפה. חוץ מבתי הצעירה, כי היא בת שנתיים וחצי למה אני לומדת עברית בעלי מרגיש בנוח עם אוצר המילים שיש. אבל אני לא יכולה לקבל את העובדה שאני לא יכולה לבטא את כל המחשבות שלי בעברית. הבני הוא גם קשה מאוד. ואני רוצה לעזור לו. זה קשה, אבל אנחנו לא מוותרים

אני מנסה לכתוב .מעניין מאוד .לפני שנתיים זה נראה שפת עברית בלתי אפשרית. קריאת טקסטים פשוטים הייתי כאב ראש .אבל לבסוף אני מתחילה להיהנות מעברית