מה למדתי היום הבוקר הלכתי באוניברסיטה בקרוב, בעצם לקחתי הרכבת בשעה שש אף כי לא היו לי שיעורים היום. הגעתי באוניברסיטה אחרי שעה והתחלתי ללמוד הדברים שלי. הנושא הרישון שלמדתי הוא המלחמת וההתפתחות הכלכלה בספר מעניין מאוד. אחרי הספר הזה למדתי עברית: הנושא של היום הוא המספרים מ11 ל19, העשרות, המאות והאלפים. הנושא היה מעניין מאוד אבל חשבתי שהמספרים בעיברת הם בלאגן: בשמות במין זכר צריכים להשתמש מספרים במין נקבה ובשמות במין נקבה צריכים להשתמש מספרים במין זכר, אך רק משלוש אל עשר ומאחת עשר אל תשע עשר ומכל העשרות וכו׳... איזה בלגן! אני מקווה שהבנתי הכול , אבל אני חושב שאני צריך ללמוד הנושא הזה עוד פעם אחת, אולי מחר, כי זה נושא יותר מדי קשה ואני מרגיש חמור!

I can't translate this complicated sentence, can you help me? وكان هناك من يدفع عنهم ما يريد الإمبراطور أن ينزل بهم من إجراءات لدفع كيدهم عن صف السكان

Why is the verb "دفع" used here? It does not seem to be related to "buying" in this context, why?

How can I translate this sentence? "سواء عرف أم لم يعرف أراد أم لم يرد"

I cannot understand why the verb أراد follows the verb يعرف without any explicit subject. Furthermore, I can't understand at all the construction "أراد أم لم يرد".

La musique Je pense que pour étudier una langue c’est très important écouter de la musique en plus de étudier de la grammaire et de le vocabulaire. En fait, écouter passivement, ou écouter, apprendre le paroles et chanter, peut être très utile pour la fluidité. Quant à moi, j’aime écouter la musique française, surtout les chansons de Charles Trenet. Je pense que Trenet a chanté certains de les chansons les plus belles de la musique française et j’aime jouer de son musique avec le guitare et le violon. En dehors de ils, je me rappelle que mon père écoutait la musique de un groupe de musique que était appellé «Les Negresses Vertes ». J’étai petite quand j’ai écouté pour la première fois une chanson que je me rappelle encore aujourd’hui: « Comme Toujours ». Je ne sais pas pourquoi mais encore aujourd’hui il arrive que j’ai en tête cette chanson!

Les nombres Quand j’ai commencé à étudier la langue française j’étais un enfant. Je n’ai pas oublié surtout les nombres: je me rappelle quand moi et ma famille étions en France, en Côte Bleue, et nous avons rencontré un gitan que a dit qu’il était le grand-père d’un membre de Gypsy Kings. Il était un homme tre drôle et moi et ma famille avons dîné avec il et sa famille. J’ai rencontré sa petite-fille que n’avait pas etudié encore les nombres a l’école. Après le dîner j’ai enseigné a cette fille comment compter de un a dix. Je me rappelle que j’ai dit un nombre et elle à repeté, comme je l’ai déjà écrit, de un a dix: un, deux, troi, quatre, cinq, six, sept, huit, neuf, dix. Quels bons souvenirs! Aujourd’hui je me rappelle avec nostalgie de ces beaux jours en France quand j'étais un enseignant pour un jour.