פתח לתקווה מאוכזבת

קראתי שוב את החיבור האחרון שלי. איזו תמימות, איזו אכזבה. החטופים חזרו, אבל לא כמו שרצינו, כלומר בחיים, אין פה שלום, אלא מלחמה בשיאה, האחדות שחווינו לזמן קצר בזכות הנערים הצדיקים התפוגגה ובמקומה ראינו מטח אשמות בכל הכיוונים ולא הייתה שום מערכת יירוט שהייתה יכולה לנטרל את הנזק, ומאז היו רק עוד קורבנות.

אין מה לתקן, כתבת ללא שגיאות כתיב והניסוח מעולה.

אני שיניתי את "עוד ועוד" ל- "רק עוד" מאחר וזה נשמע יותר טוב, אך מה שכתבת נחשב תקין.

כל הכבוד!