כמעט בת שלושים... איך קרה?! זה מאוד קשה להודות, אבל אני צריכה ליהות אמוצה וישרה ולהגיד את האמת... אני כבר לא ילדה. אולי עכשיו אני אישה . בשבוע הבא יהיה יום הולדת שלי השלושים, ואני לא מוכנה. בסדר, אני צוחקת. אני שמחה בזבותו יום הולדת שלי. הוא היזדמות להגוג עם החברים שלי ועם המשפחה, כמובן, עם אלה מנהם שלא נמצאים בחוץ, בחוף, בחופש. ואני שמחה להיות בת שלושים. כל שנה אני לומדת משהו חדש על החיים, על האנשים, על העולם. אני לא רוצה תמיד להיות צעירה . החכמה באה עם הגיל. אבל... באמת, אני כבר בת שלושים? אני מרגישה עדיין כמו בת בתיכון. אני עדיין אוהבת לשחק ולעשות מה ש בא לי. אני צעירה בלב, אם יכולים לומר כזה. אז... בסוף, זה נכון שאני לא מוכנה. אבל, מי באמת מוכן בחיים? הכיף, הוא שאנחנו לומדים עוד משהו כל יום. Ps. מה אתם עשיתכם לימים ההולדת החשובים בחייכם?