יום מוזר בעיר גדולה בעיר גדולה גרה פעם ילד בשם דוד. ההורים שלו היו חייבים לעבוד כל יום, אפילו בסוף השבוע, כי לחיות בעיר הזאת עלה הרבה. לכן דוד היה אצל סבתא שלו כל הזמן. הם עשו את הכול ביחד: בישלו את ארוחת הצהריים, עשו קניות וקראו את העיתון. יום אחד דוד חזר הביתה מבית הספר. הוא צלצל בפעמון אבל לא קרה כלום. "סבתה?", דוד צעק. "את בבית?" שום תשובה. זה נראה לו קצת מוזר אבל סבתא כבר בת שמונים והאוזניים שלה לא עבדו כמו בעבר. דוד מצה מפתח בתוך הנעליים הישנות של ספתא שנמצאו ליד הדלת. הם תמיד הסתרו אותו שם. הוא פתח את הדלת ונכנס. "ספתא? איפה את?", אמר שוב בקול רם. אז התחיל לחפש אותה בדירה. הלך לכל חדר וחדר ובדק כל פינה, בדק את המיטות ואפילו את האמבטיה. בסוף הרגיש מודאג מאוד כי החיפוש היה לשווא. "סבתא!", קרה פעם אחרונה. הפעם שמה משהוא מהסלון. הלך לשם וראה שבסופה נמצא כדור צמר ענק. הכדור זז קצת. פתאום דוד ידע מה לעשות, לקח מספריים וחתך את הצמר. בפנים מצא את ספתא שלו. "רציתי לסרוק לך חולצה אבל בלבלתי את הכול ונלכדתי בצמר. תודה נכד!" "אין בעיה, אני שמח שמצתי אותך! מה נעשה עכשיו?" "אנחנו צריכים לבשל את ארוחת הצהריים, לעשות קניות ולקרוא את העיתון."