1. היינו-הך זה ביטוי I'm not sure if you want an answer in english or hebrew, so I'll write in english: it's a ready phrase that means 'the same' so the sentence can translate to: whether it's an active or non-active volcano, it means the same to us. you can also write in hebrew: אם הר געש פעיל או כבוי זה אותו הדבר עבורנו 2. שמעו - you read it shimo-o (with a חולם) and it means his name or his reputation: his name was well known in far places. שמעו is actually: שמעו עליו - people heard about him

מקורו של הצירוף היינו הך בארמית של התלמוד הבבלי. תרגומו המילולי: 'זה הוא ההיא'. ומשמעו 'הדבר הזה הוא הדבר הזה', כלומר שני הדברים שווים, שני הדברים חד הם. בכתבי יד של התלמוד שכיחה הגרסה בנקבה הייני הך ('זו היא ההיא'). הצירוף בנוי מגיבוב של יסודות רומזים בארמית. יסודות רומזים הם רכיבים לשוניים המצביעים על משהו והופכים אותו מסתמי ליָדוע – כגון ה"א הידיעה ('האיש' לעומת סתם 'איש') או הכינוי זֶה ('בית זה' לעומת סתם 'בית'). לפי ההסבר המקובל, המילה הארמית הַיְנוּ מולחמת מן הָדֵין ('זה') + הוּ ('הוא'). הסבר אפשרי אחר הוא שמדובר בהרכבה של הָאֵי ('זה') + נִיהוּ ('הוא'). כך או כך היינו משמעו 'זה הוא', 'זהו'. המילה הָךְ מורכבת מן הרכיב הָא ('זו') + ךְ (יסוד הרומז לדבר רחוק). הביטוי 'היינו הך' בא בתלמוד בעיקר בהקשר של שאלה. למשל: "הא תו [זו עוד] למה לי? היינו הך!" (שבת יט ע"א ועוד), כלומר: למה נאמרה גם ההלכה הזאת, והרי היא זהה להלכה שנזכרה קודם? לסיום נזכיר כי המילה היינו משמשת בלשוננו במשמע 'כלומר' – אם לבדה ואם בתוספת מילית השעבוד הארמית דְּ: דהיינו. למשל: 'אדם בוגר, היינו מי שמלאו לו שמונה עשרה שנה, רשאי לשנות את שמו'. שימוש זה התפתח גם הוא מן המשמע היסודי 'זה הוא' (היינו), 'שזה הוא' (דהיינו).